פתח תפריט ניווט

קטגוריות ראשיות

כל הקטגוריות
מוצר כחול לבן
053-7150003

בס"ד

כשרות לציבור הדתי

בהמשך הדף תמצאו כשרות + כשרות לפסח – 2026 / 2027 

* למען שמירת האתיקה ביחסיי יבואן / לקוח, שמו של היבואן טושטש.

 

אישור כשרות לזרעים ולקטניות – בד״צ העדה החרדית

מקור גידול הזרעים: מרבית הזרעים מיובאים מחו״ל. (ארה״ב, קנדה, אוסטרליה וחלק ממדינות אירופאיות)

למעט 2 סוגי זרעים: חיטה ואלפלפא שגדלים בישראל. 

זרעי נבטים, זרעי עלי בייבי וזרעי ירקות הינם בהגדרה של זרעי חקלאות ואינם זקוקים לכשרות מכיוון שאינם נאכלים כפי שהם.
לכל יתר הזרעים, להלן 9 עמודים של הכשרות:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כשרות לתה

בד״צ בית יוסף

 

 

כשרות לקמח השקדים ואמנרט:

הכשרות של – שע״י בד״ץ מחזיקי הדת בארה״ק.

* למען שמירת האתיקה ביחסיי יבואן / לקוח, שמו של היבואן טושטש.

 

 

כשרות לפסח 2026

בד״צ בית יוסף

 

  

תרומות ומעשרות

חלק ממגדלי הזרעים שלנו בישראל מעשרים מעשרות וחלק לא.  למען הסר ספק, אפשר לעשר באופן פרטי.

 

 

כשרות כלי חימר

כל הכלים שלנו עשויים חימר אשר אינו דורש טבילה.

  

 

אם הכלי מצופה גלזורה רק מבפנים (שקורין גלעזירט), צריך טבילה בלא ברכה. כמו כלי האידוי או הקונפי שום.

לחצו על הלינק להרחבה.

 

לעניין עבודה שאינה יהודית:

אנו מייצרים את הכלים אצלנו, אך הקדרים, אנשי המקצוע וההובלה משתנים מעת לעת ומכלי לכלי.

לכן כדי למנוע ספק, תטבילו את הכלי לפני השימוש.

 

  

בירור הלכות ושאלת רב בעניין זרעים ונבטים: 

 

א. חיוב תרומות ומעשרות בנבטים

אין חיוב להפריש תרומות ומעשרות מנבטים שהונבטו בבית, ויש מחמירים ומפרישים בלא ברכה1.

 

ב. הלכות זרעים

זרעים שראויים למאכל אדם גם בלא הנבטה (כגון גרעיני חיטה, חומוס וכדומה) יש לעשר אותם לפני שמנביטים אותם.

זרעים שאינם ראויים למאכל אדם בלא הנבטה (כגון זרעי צנונית, אספסת- אלפלפא), אין חיוב לעשר אותם לפני שמנביטים אותם (ולגבי חיובם לאחר ההנבטה, ראה לעיל סעי’ א).

 

מעשרות הזרעים: 

הזרעים של ״פשוט״ אינם גדלים בארץ ופטורים ממעשרות, למעט החיטה והאלפלפא הגדלים בישראל ומחוייבים במעשרות.

 

ג. איסור כלאיים לעניין תערובות זרעים יחד (מיקסים):

הדעות חלוקות בין הפוסקים.

השאלה: האם איסור כלאיים הוא בעת הזריעה או בעת ההשרשה?.

 

פוסקים מחמירים:

״איסור כלאיים הוא גם בצמחים שמגדלים בהנבטה ביתית, משום שהמגדל רוצה בצמיחתם המשותפת״.

אם אתם מהמחמירים, ועדיין מעונינים במגוון הזרעים המופיעים במיקסים שלנו, רכשו אותם בנפרד.  

לדוגמא: מיקס ירוק מורכב מ-אלפלפא, ברוקולי וצנונית. תוכלו לרכוש כמויות קטנות של שלושת הזרעים הללו.

 

פוסקים מקלים:

יש הסוברים שאיסור כלאיים הוא רק על זריעה בשדה, שנאמר: ״שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם״. ולכן מותר להשתמש בתערובת זרעים יחד להנבטה.

הנבטה הנעשית בכלי חימר, היא באופן שהזרע מנותק מן האדמה. (ליברמן, כלאים פ"א הי"ד): ‘הזורע דבר המצמיח… על גבי סלע ועל גבי אמת המים פטור’ וכן מן הירושלמי (כלאים פ"א ה"ט): ‘מודה ר’ שמעון בן לקיש בזורע על גבי הים… על גבי סלעים… שהוא פטור’.

מכאן שזריעה בגידולי מים אינה נחשבת זריעה, כי אמת המים אינה בכלל ‘שדך לא תזרע כלאים’.

מה גם שהצמח אינו מסוגל לגדול ולא יוציא פרי והזורע אינו מתכוון לגדל את הצמח, יש מקום להקל ולהנביט אותם ללא הפרדה בין המינים.

יש לציין שעסקנו בהנבטה במים, ללא מצע גידול, אך אם מנביטים את הנבטים על מצע גידול, יש להפריד בין המינים. 

הדברים הנ״ל לקוחים מדברי הרב יואל פרידמן, ראו לינק.

 

 

ד. הכנסת זרעים למנבטה לפני שבת

מותר להכניס את הזרעים למנבטה לפני שבת, גם אם יודעים שחלק מהם יתחילו לנבוט בשבת3.

 

ה. הוצאת הנבטים מהמנבטה בשבת

אם רוצים להשתמש בנבטים בשבת, יש להוציא אותם מהמנבטה לפני שבת, ולהניח אותם בכלי אחסון שאינו מקום גידולם. אם לא עשו כן, אסור להשתמש בהם בשבת; כיוון שהוצאתם בשבת ממקום גידולם הטבעי נחשבת ל’עוקר דבר ממקום גידולו’, ואסורה בשבת משום תולדת קוצר4.

 

ו. הנבטת נבטים בשמיטה

בשנת שמיטה, מותר להנביט נבטים בתוך רשת או מסננת, אם ההנבטה נעשית בתוך הבית5.

 

הרב דוד אייגנר | אב תשע"ד.


1.     בשאלה זו נחלקו האחרונים, אם יש חיוב הפרשת תרומות ומעשרות בצמחים שמנביטים אותם בבית. לדעת הרב אליהו (פסקי הלכות, זרעים) מכיוון שעושים כאן פעולה מכוונת שמטרתה היא הצמחה, יש להפריש תרומות ומעשרות מנבטים אלו. וכן ישנם הסוברים שהשרשה במים דינה הוא כהשרשה בקרקע (הרב פרנק). אולם יש רבים שמקילים בדבר, משום שהם סוברים שהשרשה היא רק בקרקע ולא במים, וכן מדובר ברובם המוחלט של המקרים בפעולה בבית, כך שיש עוד צד להקל, ראה התורה והארץ, ח"ד עמ’ 39-33, הרה"ג יעקב אריאל והרב עזריאל אריאל.

2.     יש מקרים שבהם הותרה זריעה זמנית, כגון זריעה להשחתה, כשהגידול האחד מזיק לגידול השני, אך כאן המטרה היא שיהיה צימוח משותף של שני הצמחים, גם אם המטרה היא זמנית בסופו של דבר. אמנם, יש שמקילים במקרה של הנבטה באדי מים בלבד, להנביט את כל המינים יחדיו, ואין בכך בעיה של כלאיים, ראה ‘איסור כלאי זרעים בהבטה ביתית של קטניות’, הרב יואל פרידמן, אמונת עתיך 89 (תשע"א), עמ’ 76-74.

3.     זאת משום שברגע ההכנסה למים, המלאכה הסתיימה, וכעת הפעולות כבר נעשות מעצמן (שו"ע, או"ח סי’ רנב סעי’ א). וכך מקובל, לזרוע בשדות רגילים בכל ימות השבוע, ולא לחשוש לנביטה שתהיה דווקא בשבת.

4.     תודתי לרב אהוד אחיטוב על ההנחיות הנ"ל, ראה אמונת עתיך, 100 (תשע"ג), עמ’ 23-22.

5.     ועי’ במה שכתב הגר"י אריאל, אמונת עתיך 13 (תשנ"ז), עמ’ 18-14; הרב יהודה עמיחי, התורה והארץ ו, עמ’ 363-360. אמנם יש לציין כי ישנם הסוברים שבתים צמודי קרקע, או דירות שמצויות בקומה 0 – הרצפה שלהם בטלה לקרקע (מנחת שלמה א, סי’ מא אות ב), ולכן זריעה בהם נחשבת לזריעה בקרקע. הרוצה להחמיר כדעתם, עליו להנביט בתוך כלי שאין בו חורים.

no-lazy